Friday, January 20, 2012




כמה מעט צריך בשביל לגרום לי לקפוץ משמחה ולמהר לעבודה:








  



נכון שאני בחורה שקל לספק?

 התמונות הנ"ל נלקחו לפני יומיים בבוקר. זה השלג הראשון השנה במילאנו  (מעניין אם יש להם שם מיוחד לזה. אנחנו בטוח היינו ממציאים לו שם כזה.  "השורֶה" או משהו). בדרך כלל כמות השלג המצומצת שמגיעה לפה צצה קצת יותר מוקדם אבל השנה המחסור במשקעים לא היה מבייש את ישראל בשנת בצורת. כמובן שבאורח פלא, בישראל נרטבים עכשיו עד לשד העצמות אבל לא נדבר על זה.

מה שכן יש הרבה במילאנו זה ערפל



 ערפל כזה, אופייני לטמפרטורות קרובות לאפס אבל עדיין לא שם - משהו שיש פה בשפע - צובע את העיר בפלטה של פסטלים ואפורים.  באיטלקית קוראים לזה  Nebbia.
.בלומברדית יש לזה מילה מיוחדת, כמו שלפינים יש עשרות מילים מיוחדות לכל מיני סוגים של שלג. כיוון שרוב חברי האיטלקיים הם מהדרום, פיימוטזים או יהודים, לא מצאתי עדיין את מי לשאול לגביה.
כשהגעתי למילאנו בפעם האחרונה, בסביבות 12 בלילה לדירה החדשה, קיבל אותי ערפל כזה. מיד התמלאתי חמימות. כחובבת סתיו רומנטית אפור במינונים נכונים יכול לעשות רק טוב.











גם בשוק נהנו השבוע ממזג האויר (או שלא).  אבל על כך בפעם אחרת.
משאירה אתכם עם שיר באוירה סתווית/חורפית של אחת
הלהקות החביבות עלי בנייניטיז.
סופ"ש נעים!


No comments: